לפקוח עינים על חולים מבוגרים שמשתחררים מאשפוז.
קטגוריה: מניעה
נוצר בתאריך: 25/11/2025
לאחרונה נפגשתי עם תופעה של חולים מבוגרים שמגיעים לביתם לאחר אשפוז מבעיה חריפה, ואין שיפור במצב הרפואי.
מה צריך לעשות?
נקראתי לביקור אצל שני מטופלים. האחד בן 88 לפי מכתב השחרור הגיע עם זיהום בשתן ובעיה בלב. במהלך האשפוז טופל באנטיביוטיקה ובעית הלב תוקנה. שוחרר לביתו. במשך למעלה משבוע מצבו לא השתפר ונקראתי אליו. המטופל היה ירוד בלחץ הדם, בדופק, היה מנומנם ללא שיתוף פעולה וללא חיוניות. המשפחה דיווחה שהתאבון היה ירוד ורוב היום ישן. שאלתי האם ראה אותו רופא המשפחה? והאם נלקחו בדיקות דם עדכניות מאז שחרורו? התשובה הייתה שלא.
במקרה השני מטופלת בת 92 לאחר שבר באגן נותחה. במהלך הניתוח קיבלה מנת דם. לא נמצאה כשירה לשיקום ונשלחה לבית הבן לשיקום-בית. לאחר כשבוע וחצי המשפחה מתקשרת אלי משום שאינה משתקמת וישנונית רוב היום.
בבדיקתה נמצא שבאשפוז החלו במתן כדור משתן (פוסיד), וגם תרופה ללחץ דם.
גם כאן שאלתי האם נלקחו בדיקות מעבדה רוטיניות שאכן הזיהום או ההפרעה במלחים (בנתרן, אשלגן) חלפו התשובה היתה שלא.
הבנתי שעליתי על כשל חשוב.
דווקא חולים אלו לאחר אשפוז חריף שנשלחים לביתם, יש לעקוב אחריהם בצורה קפדנית.
במידה ואינם משתפרים כפי שהיה צפוי טרם אשפוזם, יש לערב את רופא המשפחה ולבצע בדיקות דם רוטיניות לוודא שאין חזרה, החמרה או סיבוך נוסף מאז השחרור. המצב החריף שהמטופל חווה הוציא אותו מהאיזון שלו ויש לעקוב בצורה קפדנית האם חוזר למצבו טרם האשפוז. במיוחד לשים לב לתרופות "חדשות" מעבר לתרופות הכרוניות הידועות, שניתנו במהלך האשפוז ולהתיעץ עם הרופא המטפל על המשך נחיצותם.