נטילת סטטינים, כן או לא ?
קטגוריה: בריאות הלב
נוצר בתאריך: 21/04/2026
חברי ספר לי שראה פרסומת לתוסף תזונה, שטענה שנטילת סטטינים (תרופה להורדת רמת כולסטרול בדם) גרמה לנזק במוח והאצה התקדמות של שיכחה. הוא היה נסער מאחר שגם הוא נוטל סטטין ולאחרונה הופיעו לו כאבי שרירים ברגלים ועליה באנזימי הכבד. הוא גם מרגיש ירידה בזכרון. הוא פנה לרופא המשפחה וביקש להפסיק את נטילת התרופה אך הרופא רק הוריד את המינון.
"מה דעתך, דוקטור" ?
נתחיל מהפיזיולוגיה של הגוף. עם הזמן מתפתחת בכלי דם טרשת עורקים (ארטרוסקלרוזיס). שומנים מסוג של LDL וכולסטרול נספגים בתאי הגוף. התאים זקוקים להם לבניית מעטפת התא. כשנוצר עודף שומנים זמינים בדם, התא לא מנצל יותר והם חודרים לשכבה הפנימית (אנדותל) של העורקים ומפתחים רובד טרשתי (פלאק), שזה תהליך דלקתי שבהדרגה מקטין את קוטר העורק עד לסתימתו.
סתימת העורק מהווה סיכון לכל אברי הגוף ובעיקר לחיונים שבהם, ללב ולמוח. כדי למנוע את יצירת הפלאק והתפתחותו, ובנוסף כדי לחזק את יציבותו שלא יתנתקו ממנו חלקים שהם תסחיפים קטנים העלולים לפגוע באברים חיוניים, מתבצע מעקב תקופתי אחרי רמות שומנים בדם. אם הרמות גבוהות הרופא ישקול מתן המלצות תזונתיות של הגבלת שומנים מן החי ופחמימות וטיפול תרופתי של ממשפחת הסטטינים.
כפי שאמרנו, תפקיד הסטטינים הוא להוריד את רמת הדלקת ברובד הטרשתי, להאט את גדילתו וגם ליצב את הפלאק שלא ישלח תסחיפים.
ההחלטה על סוג התרופה ועוצמת השפעתה תלויה במספר גורמי הסיכון של המטופל ותופעות הלוואי עליהן הוא מתלונן.
מטופל עם סוכרת, לחץ דם גבוה, לאחר התקף לב או אירוע מוחי, נמצא בסיכון גבוה ויש לתת תרופה פוטנטית יותר ובמינון גבוה, על מנת להוריד את רמת LDL.
במידה ויש תופעות לוואי, הרופא יוריד את המינון לפי יכולת הסבילות של המטופל. למשל, אם יש כאבי שרירים שמונעים תפקוד יומי הרופא ישקול לרדת במינון או לתת סוג אחר של סטטין בעל עוצמה נמוכה , ולעיתים אף להפסיק, תוך מעקב אחר רמת LDL.
רצויה רמה בטווח של 80 עד 120 מ"ג/ד"ל. במטופל עם גורמי סיכון חמורים נשאף ל 80 מ"ג/ד"ל.
מעל גיל 85 יש לתת יותר משקל לתפקוד ולאיכותת החיים.
*לסיכום* בשלושים שנה האחרונות התמותה ממחלות לב וכלי דם ירדה פלאים בעולם המערבי גם הודות לסטטינים. *ההמלצה הרפואית* כיום היא ליטול תרופה מסוג סטטין תוך השגחה על רמת LDL, על תזונה מאוזנת ודלת פחמימות ושומנים מן החי, סבילות התרופה ושמירה על תפקוד אירובי של הליכה ואיכות חיים.
לגבי פגיעה בזיכרון, אין מחקרים התומכים בטענה זו.