אבא תודה שלא הסכמת להיות זקן

קטגוריה: גיל ביולוגי מול גיל כרונולוגי

נוצר בתאריך: 25/11/2025


ך אמרה הבת בהספד על אביה שנפטר לאחרונה בגיל 98.
שוחחתי עם הבת להבין למה לא להיות זקן, ומה המיוחד באביה שלא היה זקן?
"אבי, כל חייו לא הסכים לקבל עזרה. ביום פטירתו שהיה ביום השני של ראש השנה הוא התעורר בבוקר כרגיל, התלבש בבגדי חג וירד לגינה, לקבל את התוקע בשופר שהגיע לכבודו. אחרי תקיעת השופר, חזר לסלון ביתו התישב בכורסא, ולבו נדם.
גם ביומו האחרון לא נזקק לעזרה, היה לבד בבית ושירת את עצמו.
חודש לפני פטירתו השתתף בחתונת נכדו. התעקש לעמוד מתחת לחופה ולקרוא במנגינה את שתי הברכות האחרונות. לא היה מוכן להתיישב בכיסא הגלגלים בהליכתו בשבת חתן לביהכנ"ס, וצעד על רגליו את העליה, כשחתנו מלווה אותו עם כיסא גלגלים ריק...
כל חייו לא היה מוכן לקבל עזרה ולא שירחמו עליו, ושידר אופטימיות ושמחה. שהתלוננתי בדרך שיש עליה, אבא היה עונה אחרי העליה תבוא ירידה".
בפרישתו המשיך ללכת להרצאות שאורגנו על ידי ועד העובדים, בנוסף השתתף "בפרלמנט" עם חבריו הוותקים בקפה רימון עד שנשאר לבד...
היה לו סדר יום קפדני. כל בוקר שחה 50 בריכות, אחר כך, הלך ברגל למרכז העיר לסידורים, וחזר באוטובוס.
בצעירותו עבד כחרט בתעשיה הצבאית עד צאתו לגימלאות. לא זכור לבת על העדרות או מחלה של אביה. בעבודתו חנך תלמידים רבים למקצוע החרטות, לדייקנות ולסבלנות שהמקצוע הצריך.
אבא לא ויתר על עצמאותו עד סוף ימיו. לא הסכים לקבל עזרה וטען שכוחו במותניו ולא נזקק לעזרת מטפל או לאחת מבנותיו.
מידי שבת הסכים להתארח אצל אחת מבנותיו לפי סדר קבוע. התחושה של להיות נטל הייתה בשבילו הרמת ידיים וסוג של ויתור ".
הבת סיפרה שאביה היה איש משפחה, אכל אוכל ביתי ותמיד במידתיות ואהב את פירות הארץ.
יהי לעילוי נשמתו של אברהם בן חווה.
אז מה למדנו? מה המסר?
מה משפיע מעבר לגנטיקה טובה, שמירה על תנועה, תזונה, מעורבות משפחתית (5 בנות עוטפות), חברים ואופי אופטימי?
אני רוצה להעלות מסר חשוב שהבנתי.
*הפער בין הגיל הכרונולוגי לביולוגי*. הגיל הכרונולי שלו היה 98, אך הגיל הפיזיולוגי והתפקודי בכל פעולות היום יום היה צעיר בהרבה.
כחברה אנחנו מתבלבלים וקובעים דברים ומחליטים על סמך תאריך הלידה שזה גיל שרירותי.
אני רואה את זה בדוגמאות שונות. "אבא לא יכול להיות לבד בבית בגילו המתקדם".
הרופא שינים מסרב לעשות שתלים וממליץ על פרוטזה שמציקה לו.
הטיפול במחלת הלב של היצרות המסתם האורטלי, שניתן היום לביצוע דרך כלי הדם, וללא פתיחת חזה, לא מתבצע בגלל הגיל.
האם היה צריך להתיעץ עם קרדיולוג גם בגילו?
אלו שאלות אתיות ורפואיות שיש לדון בהן, ולקבל החלטות לא רק בהתאם לגילו של האדם, אלא גם ובעיקר בתיפקודו וברצונו.

חזרה לרשימת הפוסטים